הדברה יעילה מתחילה בזיהוי נכון של הבעיה ותהליך הזיהוי מתחיל בבדיקת שטחי הבית. בין אם זיהיתם גללים ובין אם אתם חושדים בהמצאות עכברים או חולדות בביתכם, רצוי לערוך בדיקה בפינות ולאורך קירות הבית, במטרה לאמת את החשדות. מומלץ לחפש עם פנס במקומות חשוכים מאחר והמכרסמים אוהבים להתחבא בחושך.

 

הסממנים העיקריים להימצאותם של חולדות או עכברים בבית הם:

 

צואה (גללים) של מכרסם:

• צואת המכרסמים נראית לרוב כגללים חומים וגודלם מסייע להבין באיזה מכרסם מדובר.

• כפי שניתן לראות בתמונה, גודל הגללים של עכברי הבית קטן כגודלו של גרגר אורז לעומת צואת החולדה, שגודלה גדול יותר באופן בולט לעין.

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

• היכן שמצויים גללי צואה – שם יש להניח את המלכודת

• במידה ומצאתם גדלים שונים של גללי צואה, ייתכן ומדובר בבעיה של מספר מכרסמים, חלקם יכולים להיות צעירים יותר או בוגרים יותר או לחלופין עכברים וחולדות וכך אפשר להחליט על כמויות וסוגים של המלכודות הנדרשות.

• גיל הצואה מהוה אינדיקציה לזמן קיום הבעיה: גללים חדשים לרוב נראים מבריקים ויותר אחידים בתצורה שלהם ואילו גללים ישנים נראים קשים ומתפוררים יותר.

​

 

ריחות שתן:

ריח השתן של המכרסמים הוא חזק ולרוב מורגש כיוון שבשתן ישנו כימיקל בשם "סטמיד" שמפיץ ריח חריף. כאשר ריח השתן חריף במיוחד, ייתכן ומדובר ביותר ממכרסם אחד.

 

 

סימני כרסום:

סימני הנגיסה של העכבר יכולים להגיע לגודל מטבע של שקל ואלה של חולדה יכולים להגיע לגודל מטבע של חצי שקל. הסימנים של כרסום העכבר נראים יותר עגולים וחלקים בעוד שאלה של החולדה, גסים וקרועים יותר.

​

 

סימני לכלוך לאורך הקירות:

המכרסמים נוטים לחיות באזורים מלוכלכים ולכן ניתן לעיתים למצוא סימני ליכלוך חדשים לאורך הקירות שמעידים על המצאותם של עכברים.

 

 

נתיב ההליכה של העכבר:

עכברים וחולדות לרוב מתהלכים לאורך הקירות הפנימיים בבית, יסודות המבנים, אדני חלונות, חוטי חשמל וטלפון, צינורות, ענפי עצים וגדרות. העכברים נוטים להתרחק כ- 3-9 מטרים מהקן שלהם ואילו החולדות יכולות להתרחק בין 30-45 מטרים מהקן.

 

 

רעשים:

המכרסמים פעילים לרוב בלילות וכך ניתן לשמוע אותם כאשר הם מתהלכים לאורך הקירות ועל הריצוף.